בשנת 1969 הגיע לחוף קוולאם בקרלה אמריקאי צעיר עם גלשן בסירת דייגים מקומית. הדייגים לא ידעו מה הוא מחפש. הוא לא ידע שהוא עומד להיות אחד הראשונים שגולשים בהודו. שנים מאוחר יותר, הוא סיפר שאנשי הכפר עמדו על החוף, מסתכלים עליו נסחף אחרי הגל, ולא ממש הבינו אם הוא שוחה או טובע. הוא, כנראה, לא שם לב.
היום, יותר מחמישה עשורים אחר כך, הסצינה ההודית עדיין קטנה יחסית. אבל היא גדלה. ומי שיודע לחפש, מוצא מקומות שאפשר לגלוש בהם לבד, ביום טוב, עם גלים שלא פחותים ממה שתמצאו בבאלי.
איך הכל התחיל: היפים, הגלים, והתגלית
שנות ה-60 וה-70 היו עידן הנוסע ההודי. גלי צעירים מאירופה ואמריקה עזבו הכל ועלו על אוטובוסים לכיוון מזרח. הכביש המפורסם שהוביל מלונדון לקלקוטה דרך טורקיה, איראן, אפגניסטן והודו. חלקם עצרו בגואה. חלקם המשיכו לדרום.
קוולאם הייתה תחנת עצירה טבעית. כפר דייגים שקט עם חוף מוגן, גלים עקביים, ואנשים שלא שאלו שאלות. הגולשים הראשונים שהגיעו לשם בשנות ה-70 מצאו ים ריק לחלוטין. לא כי הגלים היו גרועים. פשוט: איש לא ידע שיש גלים. זה היה פשוט לא עלה על הדעת שבהודו, ברחוב הגדושים, בקדושה ובכאוס, מסתתר ים גלישה.
הגולשים הראשונים לא "גילו" את הים ההודי. הם פשוט שאלו שאלות שאף אחד לא טרח לשאול לפניהם.
קוולאם, קרלה: הלב הפועם של הגלישה ההודית
קוולאם, ממוקמת כ-16 ק"מ מצפון לטריוונדרום, היא עדיין הספוט הכי מוכר בסצינת הגלישה ההודית. Breakwater Beach היא הנקודה הראשית: גל שמגיע לרוב בגובה 2-5 רגל, עם צורה סבירה ועקביות טובה בעונה הנכונה.
בית הספר לגלישה Kovalam Surf School, שנוסד ב-2004, הפך למוסד. הוא אחראי במידה רבה לגידול שחל בקהילת הגולשים המקומיים. כיום יש בקוולאם גולשים הודים צעירים שגדלו על הגלים ומתחרים ברמה לאומית. זה שינוי שלא היה קיים עשרים שנה קודם.
עונת גלישה בקוולאם: אוקטובר עד מרץ. הגלים הכי טובים מגיעים עם סוולים מהאוקיינוס ההודי הדרומי בין נובמבר לפברואר. המונסון (יוני-ספטמבר) מביא גלים, אבל הים פראי ולא מומלץ לרוב הגולשים.
מנטרה סרף קלאב: קהילה קרנטקה
מולקי, ב-30 ק"מ צפונית למנגלור בקרנטקה, היא כנראה הספוט עם הקהילה הגולשת הכי מלוכדת בהודו. Mantra Surf Club (שנוסד ב-2007) הוא לא רק בית ספר, הוא ארגון שהכשיר דורות של מדריכים הודים, ניהל תחרויות לאומיות, ואחראי לחלק גדול מהמפה הגולשת של המדינה.
הגלים במולקי הם Beach Break עם שפות חול. לא ספקטקולרי, לא נקי כמו ריפים, אבל עקבי ומתאים לכל הרמות. ביום טוב יש שם סשנים מהנים מאוד. הקהילה המקומית חמה ומקבלת, והשקיעה שנים בבניית תרבות גלישה אמיתית.
ורקלה: הקסם של הצוק
ורקלה שונה. החוף שם נמצא בתחתית צוק אדמה גבוה, עם מסעדות ובתי קפה שמסתכלים על הים מלמעלה. זה מוסיף להרגשה שהמקום הוא "בועה": נחמדה, קצת מסחרית, פחות אותנטית מקוולאם.
הגלים בורקלה מתאימים בעיקר למתחילים ולבינוניים. Beach Break עם גלים לא גדולים, שם לומדים לגלוש מדי עונה עשרות תיירים. לגולש מנוסה? פחות מרגש. אבל לבקר? בהחלט שווה.
גואה: הגל הנסתר של העונה הרטובה
גואה מפורסמת בכל דבר, חוץ מגלישה. אבל יש שם סוד קטן: בעונת המונסון, בין יוני לספטמבר, הגלים מגיעים. לא גלים קטנים ורכים. גלים של ממש, עם כוח ועם צורה. הם לא עקביים ולא ניתנים לחיזוי, אבל ביום הנכון, חוף כמו Ashwem או Vagator יכול להפתיע.
בעונת הקיץ ההודי, רוב התיירים ברחו. הים ריק. מי שיודע לחפש, ומוכן לגשש קצת, יכול למצוא סשנים מצוינים בגואה בחודשים שרוב האנשים לא מגיעים אליה.
טמיל נאדו: הפרק הנשכח
מהבליפורם (Mahabalipuram) ליד צ'נאי לא מופיע בשום רשימת ספוטים. זה שם ארכיאולוגי, לא ספוט גלישה. אבל לאורך חופי טמיל נאדו יש Beach Break שמייצר גלים סבירים בחודשים הנכונים, ולגולש שמחפש ים ריק וניסיון אחר, זו אפשרות מעניינת.
הסצינה שם כמעט לא קיימת. אין בתי ספר, אין ציוד להשכרה. צריך להגיע עם הכל. ולמי שמוכן לזה, זה בדיוק הסיבה שהמקום עדיין ריק.
גלישה באנדמן: הגבול האחרון של גלישת הגלים בהודו
כל הספוטים שתיארנו עד עכשיו (קוולאם, מולקי, ורקלה, גואה) הם חלק מהודו המוכרת. יש שם תשתית, ניתן לחזות, ניתן לתכנן. גלישה באנדמן היא משהו אחר לגמרי.
גלישה באיי אנדמן פירושה ריפים שלא נגלשו. ליינאפים ריקים שאין בהם אחד מלבדך. גלים שמגיעים ישר מהאוקיינוס ההודי הפתוח, ללא מחסומים גאוגרפיים בדרך, עם כוח ועקביות שלא תמצאו בצד המזרחי של הודו.
הספוטים הטובים ביותר באנדמן נגישים רק בסירה. Kumari Point מייצר גלים ארוכים של מאות מטרים ביום טוב. Butler Bay: לפטים נקיים שמתאימים לכל רמה. Muddy's: סקשן Slab שנפתח לגל ביצועים. ורוב הספוטים עדיין לא קיבלו שמות כי אף אחד לא גלש שם מספיק פעמים.
גלישת גלים באנדמן היא לא בשביל כולם. צריך להגיע לפורט בלייר, לעלות על סירה, לצאת לים פתוח, ולהשקיע שבוע בסביבה שאין בה נוחיות עירונית. אבל למי שמחפש את ה"עוד", את מה שמעבר לספוטים המוכרים ולאפליקציות הגלים, אנדמן היא התשובה.
לאן להגיע ומתי: טבלת עונות וספוטים
| אזור | סוג הגל | עונה מומלצת | רמת גולש |
|---|---|---|---|
| קוולאם, קרלה | Beach Break עקבי | אוקטובר – מרץ | מתחיל עד מתקדם |
| מולקי, קרנטקה | Beach Break עם חול | ספטמבר – פברואר | מתחיל עד בינוני |
| ורקלה, קרלה | Beach Break עדין | נובמבר – פברואר | מתחיל |
| גואה | Beach Break (מונסון) | יוני – ספטמבר | בינוני עד מתקדם |
| איי אנדמן | Point Break על ריף | ספטמבר – נובמבר | בינוני עד מתקדם |
מה שהמפות לא מראות
כל הספוטים שתיארנו כאן הם הידועים. הם נחקרו, צולמו, קיבלו שמות. אבל גלישת הגלים בהודו עדיין בשלב של גילוי. יש חופים לאורך 7,500 ק"מ של קו חוף שלא ראו גולש מעולם. ישנם איים שאף אחד לא ניסה לגלוש בהם עדיין.
חלק מהמשימה שלנו ב-Surfing Andaman היא לגלות, בזהירות ובכבוד לסביבה ולתושבים, את מה שעוד נסתר. בכל מסע שאנחנו מוציאים, אנחנו מוצאים ספוט שאין לו שם עדיין. אחד כזה בשנה מספיק כדי לזכור שהמפה של גלישה בהודו עדיין לא הושלמה.