איי אנדמן הם אחד המקומות שאנשים שואלים עליהם "איפה זה בכלל?" ואז, כשמסבירים, הם שואלים "ואפשר להגיע לשם?" אחרי שמסבירים שכן, הם שואלים "אבל למה?" ואז מתחיל השיחה האמיתית. כי ברגע שמתחילים לספר, קשה לעצור.
זה מדריך מעשי. לא מפרסם של סוכנות נסיעות. מה שכתוב כאן מגיע מניסיון של שנים בשטח: מה עובד, מה לא, ומה לא מצאנו בשום מדריך אחר כשהתחלנו.
האיים: לפני שמתחילים
ארכיפלג אנדמן מונה מאות איים, אבל רוב המטיילים מגיעים לקומץ מהם. הנה הרשימה שתסדר לכם את הראש לפני שמזמינים כלום:
עיר הבירה. שדה התעופה היחיד. נקודת מוצא לכל המסעות. לא מקום לשהות זמן רב, אבל יש שם את הכלא הסלולרי.
האי הפופולרי ביותר. חוף ראדהנגר, ריפים לצלילה, אופציות לינה מגוונות. שתי שעות פרי מפורט בלייר.
שקט יותר, קטן יותר, פחות תיירים. מתאים למי שרוצה להאט. חוף Bharatpur וחוף Laxmanpur.
הקצה הדרומי. מבודד. מינימום תשתית תיירותית. שם Surfing Andaman מבססת את המסעות שלה.
מנגרובים, מערות גיר ומשחקי ירוק. הגעה דרך מסדרון יערות עבות. יום-טיול אחד מספיק.
האי הסנטינלי. אסור בהחלט להתקרב. זה לא המלצה. זה חוק הודי עם עונשים רציניים.
אטרקציות שלא כדאי לפספס
הכלא הסלולרי, פורט בלייר
זה לא עוד מוזיאון. הכלא הסלולרי (המכונה "קאלה פאני") בנוי כוכב: שבעה אגפים שיוצאים ממרכז אחד, כך שסוהר אחד יכול לפקח על כולם בלי לזוז. 693 תאים, כל אסיר לחוד, בלי קשר לאחרים. מופע אור-וצליל בערב מספר את סיפורם של לוחמי החירות שנכלאו שם. כרטיסים לא יקרים, ביקור חובה.
חוף ראדהנגר, Havelock
ב-2004 הכריז מגזין Time על ראדהנגר כ"חוף השנה של אסיה". זה לא היה מוגזם. חוף ארוך, חול לבן, ים רדוד בגוון שמרגיש לא אמיתי. ההמלצה: להגיע בזריחה או בשקיעה. בשעות האלה יש פחות אנשים ואור שווה צילום.
Elephant Beach, Havelock
אפשר להגיע בסירה קצרה מחוף מרכזי. הריף שם הוא אחד הנגישים ביותר לנורקל: מים צלולים, דגי צבע, ואלמוגים שמצדיקים את הציוד. אל תפספסו.
Ross Island (Netaji Subhas Chandra Bose Dweep)
אי קטן מול פורט בלייר. היה פעם הבסיס הקולוניאלי הבריטי. יש שם שרידי כנסייה, מועדון קצינים, בית הנגיד. הטבע לקח בחזרה חלקים גדולים: עצי בניאן עוטפים קירות, אייל-צבי הודי מסתובב חופשי בין ההריסות ולא מתרשם מהמבקרים.
Baratang: המנגרובים והמערות
ההגעה ל-Baratang דרך כביש שחוצה שמורת ג'אראווה. הסיור מאורגן: אוטובוסים שנוסעים בקונבוי כדי לא לפגוע בשבט. צריך לסגור חלונות ולא לצלם. ביעד: סיור בסירה בין מנגרובים ירוקים, ואז מערות גיר עם נטיפים שלא רואים כאלה בכל מקום. תכננו יום שלם לזה.
שקיעה בחוף ראדהנגר. ים ורוד, חול שעוד חמים, אפס אנשים. אחרי זה מבינים למה אנשים חוזרים פעמיים.
הסצינה הישראלית: כן, יש כזו
אנדמן אינה קוה-פנגן. אין שם רחוב ישראלי, אין שלטים בעברית בכל מסעדה, אין DJ ישראלי כל ערב. אבל ישראלים מגיעים לשם, ובשנים האחרונות יותר ויותר.
בפורט בלייר פועל בית חבד. הרב שם מכיר את האיים היטב, ויכול לתת עצות מקומיות שלא תמצאו בשום מדריך. שבת יש ארוחה, ויש אנשים לדבר איתם. לא בהכרח רלוונטי לכולם, אבל נחמד לדעת שהוא שם.
בHavelock תמצאו ישראלים בעיקר בתקופת ינואר-פברואר, ה"עונה" ההודית שבה גם המטיילים הישראלים מגיעים. שפת הגוף מזהה, שיחות בבתי קפה, ואחד-שניים שיודעים לספר מה שווה ומה לא. זה מספיק.
אנדמן אינה יעד ל"סצינה ישראלית". אתם שם כי בחרתם להיות שם, לא כי כולם כבר עשו את זה. וזה, בפועל, משנה את כל החוויה.
כיצד מגיעים: הלוגיסטיקה שאסור לפספס
טיסות: הדרך המהירה והמעשית
פורט בלייר (קוד IATA: IXZ) מחובר לשתי ערים עיקריות:
- צ'נאי (Chennai): כ-2 שעות טיסה. הכי נוח, הכי הרבה טיסות. IndiGo, Air India, SpiceJet.
- קולקטה (Kolkata): כ-2 שעות טיסה. אפשרות טובה אם מתחברים דרך המזרח.
- דלהי ובנגלורו: יש טיסות עם עצירה אחת. קצת ארוך יותר, אבל אפשרי.
מישראל: טיסה לצ'נאי (עם עצירה בדרך כלל), ומשם טיסה פנים. בדקו חיבורים בצ'נאי. לפחות 3 שעות בין טיסות.
הפרי: לאמיצים בלבד
יש אוניות פרי מצ'נאי לפורט בלייר. ההפלגה לוקחת כ-60-70 שעות. כן, שלושה ימים בים. אם אתם לא חקלאים ימיים עם זמן בלתי מוגבל, לא מומלץ בשגרה.
ויזה: ישראלים זכאים ל-e-Visa להודו: ממלאים אונליין לפני הנסיעה, מקבלים אישור למייל. העלות כ-25 דולר. ב-Surfing Andaman אנחנו מטפלים בתהליך הויזה עבור המשתתפים בטיולים שלנו ללא עלות נוספת.
תניידות בין האיים ובתוכם
מעבורות בין האיים
השירות המרכזי הוא מעבורות ממשלתיות ופרטיות:
- פורט בלייר ← Havelock: כ-2-2.5 שעות. Makruzz או Green Ocean (הפרטיות) נוחות הרבה יותר.
- פורט בלייר ← Neil: כ-1-1.5 שעות.
- Havelock ← Neil: כ-45 דקות.
- Little Andaman: מעבורת לילית מפורט בלייר, כ-8 שעות. פחות נוחה אבל זה מה יש.
תניידות על האיים
בתוך האיים הגדולים יש ריקשות ממונעות (auto-rickshaw) ומוניות. קטנועים להשכרה הם הדרך הכי חופשית לסייר ב-Havelock וב-Neil. הכבישים פשוטים, התנועה קלה, והחוויה של לנהוג בין ג'ונגל טרופי לחוף שווה כל שקל.
לינה: מה יש ומה לצפות
תשכחו מרשתות מלונות יוקרה. פשוט לא קיים באיים.
- פורט בלייר: מלונות 3 כוכבים סבירים: Fortune Resort, Sinclairs Bayview. נקי, מזוגן, בסיסי.
- Havelock: מגוון גדול, מ-hostels בתקציב נמוך ועד eco-resort עם קוטג'ים שמסתכלים על הים.
- Neil Island: קטן ואינטימי. כמה גסטהאוסים ו-resorts קטנים. האוכל שם לעיתים טוב יותר מ-Havelock.
- Little Andaman: Ieshika Resort, כמעט הברירה היחידה. מזוגן, נקי, ניהול מקומי חם. זה המקום שאנחנו מתבססים עליו.
אוכל: הטריות שלא ישכחו
האוכל באנדמן הוא אחד הדברים שאנשים לא מצפים לו ואחר כך לא שוכחים. הדגים: תמיד טריים. Snapper, Tuna, Barracuda. ישירות מהדיג לצלחת. מקומיים לא מבינים מה זה "דג קפוא".
ה-dhabas המקומיים (מסעדות פשוטות) מגישים קארי ים, אורז, וירקות מקומיים. אוכל הודי דרומי אמיתי, לא גרסת התיירים. קפה הודי (filter coffee) חזק וסמיך, שונה לחלוטין ממה שרגילים אליו. צ'אי בבוקר הוא סטנדרט. שניהם שווים.
לישראלים: כשרות אין. ישראלים טבעונים ועם הגבלות תזונה, הכינו את עצמכם. יש מסעדות צמחוניות (הודים רבים צמחוניים), אבל אפשרויות מוגבלות. הביאו חטיפים מהבית, ברצינות.
טיפים מעשיים: הדברים שלא היו בשום מדריך
היתרים: ה-RAP (Restricted Area Permit) בוטל ב-2018. ישראלים לא צריכים אישור מיוחד לרוב האיים. אבל שמורות השבטים (Jarawa Reserve, North Sentinel) אסורות לחלוטין. לא "מאוד לא מומלץ". אסורות בחוק.
עונה מומלצת: אוקטובר עד מאי. יוני-ספטמבר: עונת המונסון. ים סוער, חלק מהמקומות סגורים, פריות לא יוצאות. אפשרי, אבל פחות נוח משמעותית.
גלישה באיי אנדמן: ספטמבר עד נובמבר הם חודשי השיא. הסוול מגיע מהאוקיינוס ההודי, העונה קצרה. כל חלון גלישה שאנחנו מוציאים מחושב במדויק.
קרם הגנה: הביאו קרם ביו-דגרדבילי. האלמוגים שם שבירים, וקרם הגנה רגיל עם אוקסיבנזון הורס ריפים. זה לא המלצה ירוקה כללית. באנדמן זה קריטי.
יתושים ומלריה: אנדמן הוא אזור מלריה. בדקו עם רופא לפני הנסיעה לגבי טיפול מניעתי. ג'ל חרקים עם DEET הוא חובה בשקיעה ובלילה.
מזומן: אנדמן פועלת בעיקר במזומן. ה-ATM בפורט בלייר פועלים, ב-Havelock יש כמה, אבל ב-Neil וב-Little Andaman פחות. משכו מזומן לפני שיוצאים.
קליטה: BSNL ו-Airtel עובדים ברוב האיים הגדולים. Little Andaman: קליטה מוגבלת. Wi-Fi קיים במלונות אבל לא מהיר. זה בעצם חלק מהחוויה.
מה להביא: בגדי ים, ביגוד קל, נעלי מים (לריפים), ג'ל חרקים חזק, קרם הגנה ביו-דגרדבילי, מסכה ושנורקל אישיים, מדמם זמין, ותרופות בסיסיות. בית מרקחת באנדמן: מוגבל.
אנדמן: למה לבוא ולמה לחזור
יש מטיילים שמגיעים לאנדמן בציפייה לחוף יפה. הם מוצאים שזה נכון. אבל אנדמן לא מסבירה את עצמה בתמונה אחת: יש את הים, את הג'ונגל, ואת האיטיות שבאה בגלל שאין ברירה אחרת. הקליטה לא תמיד קיימת. הפרי מגיע פעם ביום. זה לא חיסרון — זה איך המקום עובד.
מי שמגיע לגלוש ימצא גלים שלא ידע שקיימים. מי שמגיע לצלול ימצא ריפים שאינם על שום אפליקציה. ומי שמגיע בלי תוכנית ספציפית, יוצא בדרך כלל עם תוכנית לחזור.
אנדמן לא מסבירה את עצמה מראש. היא מסבירה את עצמה אחרי.